כילדים, אנחנו הכי טהורים, תמימים, מתנהלים בעולם באופן הכי טבעי ואמיתי, אומרים את שעל ליבנו, אומרים בטבעיות מה אנחנו חושבים, מרשים לעצמנו לכעוס, לבכות, לחוות רגשות לא נעימים.
כשאנחנו מתבגרים, אנחנו מתחילים להלביש על עצמנו מסיכות, כי יש מוסכמות בחברה ומצפים מאיתנו (ההורים, המורים ועוד) להתנהג בהתאם:
להיות מאופקים, לא להגיד כל מה שאנחנו חושבים, לא להראות שנפגענו, ועוד הדחקות שמצטברות יותר ויותר בתוכנו במהלך השנים, עד שקשה להכיל אותם ונוצרות מחלות, תסמינים גופניים, לחצים, חרדות, פוביות ועוד מיני ירקות.

צ' בת 50 הגיעה אליי לקליניקה תוך כדי הליך גירושין מבעלה ואבי ילדיה. בשפת הגוף שלה היא שידרה התכנסות פנימה, כאילו מתנצלת על קיומה בעולם הזה, מבטה היה מושפל והיא חיה בתחושה שהולכת לאיבוד ובבלבול גדול.
ההחלטה על הגירושין הגיעה מיוזמתה, מאחר והבינה שכל השנים שחייתה לצד בעלה, לא נוצרה שום תקשורת אינטימית אישית ביניהם והיה קשה לה להמשיך ולחיות כך.
אך החשש כיצד תתמודד לבדה, לאחר הגירושין ובבוא העת תרצה ליצור זוגיות פרק ב' עם גבר אחר, היה חזק מאד, כי היתה חסרת ביטחון, חסרת אמונה בעצמה, לא הכירה כלל ביכולות שלה ולא האמינה שאי פעם תוכל למצוא גבר שיאהב אותה, שיכבד אותה.
לאט לאט במהלך המפגשים שלנו, היא הסירה את המסיכות וההגנות שיצרה על עצמה ושירתו אותה במהלך השנים, כשריון שהגן עליה מלחשוף את עצמה, מלדבר על הרגשות שלה ולתקשר את מה שעל ליבה. והיא נפתחה כמו פרח, שפותח את עלי הכותרת שלו והיופי שלו פורץ החוצה, לעולם.
בהדרגה, היא הצליחה לראות גם את היופי שבה, החיצוני והפנימי, דרך כך ש"ניקינו" את העבר שלה, בעזרת דמיון מודרך ושיטת NLP , כדי ל"תכנת מחדש" חוויות ילדות קשות של מעשה מגונה שעברה בגיל 5 ע"י גבר זר והנושא הושתק בזמנו, של אבא רודן שאמר לה שלא ייצא ממנה כלום.
וכעת בתהליך הטיפולי, היא יצרה אמונות חדשות בעצמה, ביכולות שלה, באפשרויות שלה.
וברגע שהיא התחילה להכיר את עצמה מחדש, לאהוב את עצמה, שפת הגוף שלה השתנתה פלאים: היא הלכה זקוף יותר, הרימה את המבט שלה כשדיברה עם אנשים, התלבשה בבגדים צבעוניים יותר, הצטרפה לקבוצת הליכה בפארק והכירה שם גבר בן 55, נוצרה ביניהם מערכת יחסים מאד אותנטית, זורמת ואוהבת ולראשונה בחייה היא התחילה להרגיש שווה בין שווים.
כמובן שההתנהלות החדשה שלה השפיעה גם על עבודתה וסוף סוף היא קידמה את עצמה כמטפלת הוליסטית, לאחר שנים שלא העיזה למרות שלמדה בעבר את התחום.
כולנו קולטים את המציאות דרך החושים שלנו: ראייה, שמיעה, תחישה, טעם, ריח.
ילד שאמרו לו, למשל, משפט כגון: "לא ייצא ממך כלום" – אוטומטית המשפט הזה נצרב בתת המודע שלו ובד"כ משם הוא מתחיל לפעול, המח קידד את המשפט והתקשורת של אותו ילד תצא החוצה מתוך המשפט הזה, הוא יפסיק להאמין בעצמו, הוא ילביש על עצמו מסיכה של ילד לא מוצלח, שלא ייצא ממנו כלום. מעטים הילדים שלא נותנים למשפטים כאלו להשפיע עליהם, או בוחרים דווקא להוכיח את ההיפך, אבל אז הם גם עוטים על עצמם מסיכה אחרת של להוכיח למי שאמר להם, שזה לא נכון וזו גם אנרגיה עצומה שמפעילה אותם ואמנם מקדמת למקומות בחיים, אך בד"כ גם זה בעוכריהם כי הבחירות שלהם בחיים באות ממקום של להוכיח ולא ממקום של רצון אישי.
אז אני מזמינה אתכם לבדוק היכן אתם שמתם מסיכה בחיים שלכם? ואולי הגיע הזמן להסיר אותה, כי היא סיימה לשרת אתכם ולהגן עליכם ומעתה אפשר לבחון את האמת שלכם, כדי להתקדם למקומות שאתם רוצים להגיע בחיים.
Comentários